שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה נ״ט

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

« שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה נ״ח:י״ח שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה ס׳:א׳ »

1 בהמה שנפשטה בחייה. ובו ב' סעיפים: הגלודה אסורה והיא שנפשט עורה בין בידי אדם בין בידי חולי טריפה ואם נשתייר מן העור רוחב סלע על פני כל השדרה ורוחב סלע על הטבור ורוחב סלע על ראשי איבריה הרי זו מותרת רמב"ם ורשב"א ור"ן ורוב הפוסקים ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל גבי השדרה או מעל הטבור או מעל ראשי איברים ושאר כל העור קיים כשרה: הגה אבל אם ניטלה משלשתם ושאר כל העור קיים טריפה ד"ע:

2 העוף שניטלה נוצתו כשר ב"י בשם רוב הפוסקים וכ"פ מהרש"ל פא"ט סימן ק"ט: הגה ויש אוסרים ר"ז הלוי וכל בו וטוב להחמיר אם נפלו כלם מיהו אם נפלו נוצותיו מרוב שומן אע"פ שנפלו כלם ונשאר ערום מכל מקום כשר דהואיל ונעשה מרוב שמנו כשר ת"ה סי' קפ"א בשם א"ז:

פירוש שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה נ״ט

1 ואם ניטל כו'. כ' מהרש"ל פא"ט ס"ס צ"א נראה דוקא ניטל ברוחב סלע ע"פ כל אורך השדרה וכן ברוחב סלע על כל שאר המקומות אבל בציר מרוחב סלע באותן המקומות לית קפידא אע"ג דבעינן כל רוחב סלע באותן המקומות היינו שניטל כל העור ובאותן מקומות באנו להציל הוא דבעינן שישאר כל רוחב סלע כדי להציל מגלודה אבל היכא שלא ניטל עורה אלא מאותן מקומות לא בעינן כל רוחב סלע וכן פסק הרשב"א עכ"ל ולא נהירא דזה ל' הרשב"א בחידושיו דף נ"ט ע"א ומביאו ב"י ומיהו ודאי נראה דלכ"ע שאם ניטל העור מעל מקצת השדרה וכל העור קיים או מעל מקצת ראשי הפרקים וכל העור קיים שמותרת אבל אם ניטל כל העור בעינן שישתייר רוחב סלע ע"פ כל השדר' ממש או רוחב צ"ל ברוחב סלע על כל פרק ופרק מראשי פרקי' ממש מפני שאין שם עור אחר שיציל זולתי זה אבל ביש עור אחר מצטרף להציל כגון זו שכל שאר עור הגוף קיים אין הדעת נותנת בשנטל מקום חוליא אחת או שתים שבשדרה שתטרף או בנטילת מקום אחד או שנים מראשי הפרקים כ"א בכולן או ברובן והכי מסתברא מדבעי רבי ישמעאל ניטל מקום כל השדרה נטלו ראשי הפרקים אלמא בשניטל כל מקום השדרה או בנטלו כל ראשי הפרקים הוא שנסתפק ולא במקצתן ורובן ככולן עכ"ל ומשמע דלא מכשר אלא כשניטל קצת מן החוליא או קצת ראשי הפרקים ניטלו אבל עכ"פ הרוב מהחוליות והראשי פרקים לא נטלו כלל משום הכי אין הדעת נותנת כלל להטריף משום ניטל חוליא אחת או שתים או אחד מראשי פרקים או שתים אבל כשניטלו כל החוליות וכל ראשי הפרקים מקצתן ולא נשתייר רוחב סלע כלל ודאי הדעת נותנת להטריף כיון שבכל אורך השדרה וכל ראשי הפרקים ליכא רוחב סלע כלל כן נ"ל:

2 כשרה. והרשב"א אוסר בזה וכן דעת רבינו ירוחם ריש נתיב ט"ו וגם בטור ובשלטי הגבורים הביאו סברא זו וכ"פ מהרש"ל פא"ט סימן צ"א וכן פסק הבית חדש ע"ש:

« שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה נ״ח:י״ח שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה ס׳:א׳ »